PMD בעיניים – מה ההבדל בין PMD לקרטוקונוס ואיך מטפלים בקרנית לא סדירה?

כאשר מדברים על קרנית לא סדירה, רוב האנשים מכירים בעיקר את המושג קרטוקונוס. אבל קיימת מחלת קרנית נוספת שיכולה לגרום לצילינדר גבוה, ראייה מעוותת וקושי להגיע לראייה טובה עם משקפיים .PMD –

 PMD הוא קיצור של Pellucid Marginal Degeneration מצב אקטטי של הקרנית שבו מתפתחת הידקקות בעיקר באזור התחתון וההיקפי של הקרנית. למרות שיש לו מאפיינים שמזכירים קרטוקונוס, מדובר במצב שונה מבחינת מיקום ההידקקות, מבנה הקרנית ולעיתים גם דפוס ההתקדמות.

ההבחנה חשובה, כי כאשר הקרנית אינה סדירה, לא מספיק לדעת שיש "צילינדר גבוה". צריך להבין מה גורם לו, איפה נמצא השינוי בקרנית ואיזה פתרון אופטי יכול לתת למטופל את איכות הראייה הטובה ביותר.

מה זה PMD ?

בקרנית תקינה, המבנה יחסית סימטרי ומאפשר לאור להיכנס לעין בצורה מסודרת. ב-PMD מתפתחת הידקקות באזור התחתון של הקרנית, בדרך כלל בצורה היקפית יותר בהשוואה לקרטוקונוס.

השינוי הזה יכול ליצור אסטיגמציה משמעותית ולא סדירה. מבחינת המטופל, המשמעות יכולה להיות ראייה מטושטשת, עיוותים, קושי להגיע לחדות טובה עם משקפיים, סינוור או תחושה שהמספר ממשיך להשתנות.

  PMD נחשב פחות שכיח מקרטוקונוס, ובגלל הדמיון בין המצבים הוא גם עלול להיות מאובחן בתחילה כקרטוקונוס.

מה ההבדל בין PMD לקרטוקונוס?

בשני המצבים מדובר באקטזיה של הקרנית – כלומר מצב שבו הקרנית משנה את צורתה ונעשית פחות סדירה. אבל מיקום השינוי אינו זהה.

בקרטוקונוס, ההידקקות והבליטה נמצאות בדרך כלל באזור מרכזי או פארא-מרכזי של הקרנית. ב-     PMD ההידקקות אופיינית יותר לאזור התחתון וההיקפי.

גם מיפוי הקרנית יכול להיראות שונה. אחת התבניות המוכרות ב-PMD היא צורה המכונה "Crab   Claw"  או "Kissing Doves". עם זאת, חשוב לדעת שהתבנית הזו יכולה להופיע גם בחלק ממקרי הקרטוקונוס התחתון, ולכן היא אינה מספיקה לבדה כדי לקבוע אבחנה. מחקרים מדגישים את החשיבות של בדיקת מפות עובי, מיקום הנקודה הדקה ביותר, פני הקרנית הקדמיים והאחוריים ונתונים טומוגרפיים נוספים.

לכן, כאשר עולה חשד למחלת קרנית, מומלץ להבין לעומק מה ניתן ללמוד מתוך מיפוי הקרנית ולא להסתפק רק בבדיקת המספר במשקפיים.

איך PMD משפיע על הראייה?

ככל שהקרנית הופכת פחות סימטרית, האור אינו נשבר בצורה אחידה בדרך אל הרשתית.

התוצאה יכולה להיות יותר מאשר "טשטוש". מטופלים עשויים לתאר מריחה של אותיות, ראייה כפולה או צללית סביב עצמים, סינוור, קושי בלילה או תחושה שגם כאשר המספר במשקפיים מדויק, התמונה עדיין אינה נקייה.

זו נקודה חשובה, משום שבקרנית לא סדירה יש הבדל בין חדות הראייה לבין איכות הראייה.

אפשר לקרוא על ההבדל הזה גם במאמר העוסק ב-HOA ובמצבים שבהם הראייה אינה חדה ואיכותית למרות עדשות טובות.

האם משקפיים יכולים לתקן PMD ?

בשלבים שבהם האסטיגמציה עדיין יחסית סדירה, משקפיים יכולים לתת מענה טוב לחלק מהמטופלים.

ככל שהקרנית נעשית לא סדירה יותר, משקפיים מתקשים לפצות על העיוות האופטי המורכב. במצב כזה, שינוי נוסף במספר לא בהכרח יפתור את הבעיה.

כאן נכנסות לתמונה עדשות מגע מיוחדות, שמטרתן אינה רק "לתת מספר", אלא ליצור משטח אופטי סדיר יותר מעל הקרנית.

אילו עדשות יכולות להתאים לקרנית עם PMD   ?

הפתרון תלוי במבנה הקרנית, חומרת האסטיגמציה, נוחות המטופל ואיכות הראייה שמתקבלת.

בחלק מהמקרים ניתן להשתמש בעדשות RGP, בעדשות היברידיות או בעדשות מיוחדות אחרות. במקרים שבהם הקרנית מאוד לא סדירה, עדשות סקלרליות יכולות להיות רלוונטיות במיוחד.

העדשה הסקלרלית עוברת מעל הקרנית ונשענת על הסקלרה. הנוזל שנמצא בין העדשה לקרנית יוצר למעשה משטח אופטי חדש וחלק יותר, ולכן עדשות כאלה משמשות לשיקום ראייה במגוון אקטזיות של הקרנית, כולל קרטוקונוס ו-PMD. מחקרים עדכניים מתארים עדשות סקלרליות כאחד הפתרונות הלא ניתוחיים המרכזיים לקרניות עם אסטיגמציה לא סדירה.

מי שרוצה להבין כיצד הפתרון עובד במקרה של אקטזיה מוכרת יותר יכול לקרוא גם על עדשות סקלרליות לקרטוקונוס.

למה התאמה אישית חשובה במיוחד ב?PMD 

ב-PMD, האזור הלא סדיר יכול להיות נמוך והיקפי יחסית. המשמעות היא שלא כל עין תתאים לאותו עיצוב עדשה.

צריך לבחון לא רק את המספר, אלא את צורת הקרנית, את הסקלרה שעליה העדשה נשענת, את מרווח העדשה מעל הקרנית ואת יציבותה בזמן מצמוץ ותנועה.

זו בדיוק הסיבה שבמקרים מורכבים יש הבדל משמעותי בין עדשה סטנדרטית לבין עדשה בהתאמה אישית שנבנית לפי מבנה העין.

האם אפשר לעצור PMD ?

כאן חשוב להפריד בין שני יעדים שונים: טיפול במבנה הקרנית ושיקום הראייה.

עדשות ומשקפיים יכולים לשפר ראייה, אבל הם אינם מיועדים לעצור את השינוי המבני בקרנית. כאשר קיים חשד להתקדמות של האקטזיה, יש צורך בהערכת רופא עיניים מומחה לקרנית. במקרים נבחרים נשקלים טיפולים כגון Corneal Cross-Linking או התערבויות אחרות בהתאם למבנה, עובי הקרנית ושלב המחלה. הספרות המקצועית מדגישה שאין טיפול אחד שמתאים לכל PMD, ושההחלטה חייבת להיות מותאמת למקרה.

איך מאבחנים נכון  PMD?

האבחון אינו מבוסס על סימפטום אחד או על צילום אחד.

הבדיקה יכולה לכלול רפרקציה, בדיקת הקרנית, טופוגרפיה וטומוגרפיה, מפות עובי והערכת פני הקרנית הקדמיים והאחוריים. במקרים מסוימים נדרש גם מעקב לאורך זמן כדי להבין אם חל שינוי.

הנקודה החשובה היא לא רק לקבוע "יש קרנית לא סדירה", אלא להבין איזה סוג של אי-סדירות קיימת.

שאלות נפוצות

האם PMD הוא סוג של קרטוקונוס?

לא. שתי המחלות שייכות למשפחת האקטזיות של הקרנית ויש ביניהן דמיון, אבל PMD נחשב מצב נפרד עם מאפייני מבנה ומיקום שונים.

האם PMD יכול לגרום לצילינדר גבוה?

כן. אחד המאפיינים הבולטים הוא אסטיגמציה משמעותית ולעיתים לא סדירה.

האם אפשר לראות טוב עם PMD?

במקרים רבים ניתן לשפר משמעותית את הראייה באמצעות תיקון אופטי מתאים. סוג הפתרון תלוי במבנה הקרנית ובחומרת המצב.

האם כל מי שיש לו PMD צריך עדשות סקלרליות?

לא. יש מטופלים שמסתדרים עם משקפיים או סוגי עדשות אחרים. עדשות סקלרליות הן אפשרות חשובה כאשר התיקון הרגיל אינו מספק איכות ראייה טובה.

האם PMD מחייב ניתוח?

לא בהכרח. הטיפול נקבע לפי חומרת המצב, קצב ההתקדמות ואיכות הראייה. החלטות רפואיות לגבי Cross-Linking או ניתוח נעשות על ידי רופא עיניים מומחה לקרנית.

לסיכום

 PMD הוא דוגמה טובה לכך שלא כל צילינדר גבוה ולא כל קרנית לא סדירה הם קרטוקונוס.

אבחנה מדויקת דורשת הסתכלות על מבנה הקרנית ולא רק על המספר. לאחר שמבינים האם מדובר ב-PMD, קרטוקונוס או אקטזיה אחרת, אפשר להפריד בין שתי שאלות חשובות: האם צריך לעקוב או לייצב את הקרנית, ואיך אפשר לשפר את איכות הראייה.

במקרים שבהם משקפיים או עדשות רגילות כבר לא נותנים תמונה יציבה ונקייה, התאמה מתקדמת של עדשות יכולה לפתוח אפשרויות שלא היו קיימות בתיקון רגיל.