אחד היתרונות הגדולים של עדשות סקלרליות הוא היכולת שלהן לספק ראייה יציבה ונוחות גם במצבים שבהם משקפיים או עדשות מגע רגילות אינם נותנים פתרון מספק. הן משמשות בין היתר במקרים של קרטוקונוס, קרנית לא סדירה, יובש משמעותי, צלקות בקרנית ולאחר ניתוחים או השתלות קרנית.
אבל יש מטופלים שמכירים תופעה אחרת: בבוקר הם מרכיבים את העדשות ורואים מצוין, ולאחר כמה שעות הראייה מתחילה להתערפל.
לפעמים התחושה היא כאילו נוצרו "אדים" בתוך העדשה. במקרים אחרים התמונה פשוט נעשית פחות חדה, מופיע טשטוש או עולה צורך להוציא את העדשה, לנקות אותה, למלא אותה מחדש ולהרכיב שוב.
התופעה הזו מכונה לעיתים Midday Fogging, אבל חשוב להבין שלא כל טשטוש שמופיע במהלך היום נובע מאותה סיבה.
קודם כל: איפה נמצא הערפול?
כאשר מטופל אומר שהעדשה "מתערפלת", הצעד הראשון הוא להבין מה בדיוק קורה.
ההפרעה יכולה להיות על פני העדשה, בתוך מאגר הנוזל שמתחת לעדשה, או בכלל לנבוע ממצב של משטח העין.
זו הבחנה חשובה, משום שטשטוש שנגרם ממשקעים על החלק החיצוני של העדשה אינו בהכרח דורש את אותו פתרון כמו ערפול שמופיע בתוך מאגר הנוזל.
גם איכות הדמעות, מצב העפעפיים, יובש או דלקת יכולים להשפיע על איכות הראייה במהלך היום.
לכן לא נכון להניח שכל טשטוש עם עדשה סקלרלית אומר שהעדשה עצמה אינה טובה.
הצטברות חלקיקים בתוך מאגר הנוזל
עדשה סקלרלית אינה יושבת ישירות על הקרנית. היא עוברת מעליה ויוצרת מאגר נוזל בין העדשה לבין משטח העין.
אצל חלק מהמטופלים יכולים להצטבר במהלך היום חלקיקים בתוך המאגר. כאשר הנוזל כבר אינו צלול כפי שהיה בזמן ההרכבה, איכות הראייה יכולה להיפגע בהדרגה.
במקרה כזה, הוצאה של העדשה, ניקוי שלה ומילוי מחדש עשויים לשפר את הראייה. עם זאת, פתרון זה אינו אופטימלי לתפקוד היומיומי, שכן לא תמיד מתאפשר למטופל להסיר את העדשה, לנקותה ולהרכיבה מחדש במהלך היום, במיוחד בזמן עבודה או עיסוקים אחרים. הצורך לחזור על פעולה זו במהלך היום מכביד על המטופל, מטרטר אותו ופוגע בשגרת חייו. בנוסף, הפעולה החוזרת על עצמה עלולה לעודד המשך הצטברות והפרשה של משקעים וליצור מעגל מתמשך שקשה להפסיקו.
. כדאי להבין מדוע הערפול חוזר ומה ניתן לשנות בהתאמה או בטיפול במשטח העין.
מי שרוצה להבין טוב יותר את החשיבות של המבנה וההתאמה יכול לקרוא גם על מה באמת קובע התאמה מוצלחת של עדשות סקלרליות.
בועות אוויר מתחת לעדשה
לא כל טשטוש שמופיע בעדשה הוא Midday Fogging.
לפעמים מדובר פשוט בבועת אוויר שנכנסה מתחת לעדשה בזמן ההרכבה.
בועה יכולה לגרום לראייה פחות נקייה, להפרעה מקומית בשדה הראייה ולעיתים גם לאי נוחות.
כאשר הטשטוש קיים כבר מהרגע הראשון לאחר ההרכבה, ולא מופיע רק לאחר מספר שעות, כדאי לבדוק האם קיימת בועה מתחת לעדשה, ולהרכיב מחדש.
טכניקת הרכבה נכונה, מילוי מלא של העדשה והקפדה על הכנסת העדשה בצורה יציבה יכולים להשפיע מאוד על התוצאה.
התאמה שאינה יושבת בצורה אופטימלית על הסקלרה
הסקלרה, החלק הלבן של העין, אינה עגולה וזהה אצל כל אדם.
אצל חלק מהמטופלים היא א-סימטרית, אי רגולרית, או מורכבת יותר, ולכן עדשה סטנדרטית לא תמיד יושבת באופן אחיד בכל אזורי העין.
כאשר אזור הנחיתה של העדשה אינו מתאים מספיק למבנה הסקלרה, יכולים להופיע לחץ, אודם, חוסר יציבות או שינוי בהתנהגות העדשה לאורך היום.
לעיתים הבעיה אינה בעצם השימוש בעדשה סקלרלית, אלא בכך שהעיצוב הספציפי של העדשה דורש התאמה נוספת.
במקרים מורכבים יותר קיימות גם שיטות התאמה מתקדמות יותר, כולל עדשות בהתאמה אישית וטכנולוגיות המבוססות על המבנה המדויק של העין.
למה העדשה יכולה להרגיש שונה אחרי כמה שעות?
התאמת עדשה סקלרלית אינה נבחנת רק בדקות הראשונות לאחר ההרכבה.
העדשה יכולה לשנות מעט את מיקומה וההתנהגות שלה לאחר זמן מסוים של הרכבה.
מטופל יכול לצאת מהבדיקה עם ראייה טובה ונוחות גבוהה, אבל לאחר ארבע או שש שעות להרגיש לחץ, אודם או ירידה באיכות הראייה.
זו אחת הסיבות שמעקב הוא חלק חשוב מהתאמת עדשות סקלרליות.
המטרה אינה רק לראות שהעדשה "נראית טוב" בזמן הבדיקה, אלא להבין כיצד היא מתנהגת בחיים האמיתיים.
גם משטח העין יכול להשפיע
במקרים רבים, מטופלים הזקוקים לעדשות סקלרליות מתמודדים גם עם בעיות נוספות של משטח העין.
יובש משמעותי, דלקת בעפעפיים, אלרגיה או חוסר יציבות של שכבת הדמעות יכולים להשפיע על איכות הראייה ועל הנוחות לאורך היום.
לכן, אם לצד הטשטוש יש גם (וגם אם אין טשטוש) צריבה, אודם, תחושת חול או אי נוחות, צריך לבדוק האם קיים גורם נוסף מעבר לעדשה עצמה.
בדיוק בהקשר הזה כדאי לקרוא גם על עדשות מגע טיפוליות ומתי עדשה הופכת לחלק מהטיפול בעין.
ומה אם העדשה נקייה אבל הראייה עדיין לא חדה?
יש מצב אחר לחלוטין שבו המטופל מתאר ראייה "מלוכלכת", הילות, סינוור או Ghosting, אבל בבדיקה לא נראה ערפול משמעותי בתוך העדשה.
במקרים כאלה ייתכן שהבעיה אינה Fogging כלל.
לעיתים קיימים עיוותים אופטיים מורכבים יותר, המכונים Higher-Order Aberrations או HOA.
במצבים כאלה יכולה להיות עדשה שיושבת היטב ונוחה מאוד, אבל איכות הראייה עדיין אינה מספקת.
למקרים האלה יש פתרונות אחרים, ולכן חשוב להבדיל בין בעיית התאמה לבין בעיה אופטית. הרחבנו על כך במאמר על תיקון HOA בעדשות סקלרליות.
האם אחרי השתלת קרנית זה שונה?
אחרי השתלת קרנית או ניתוחי קרנית אחרים, מבנה הקרנית יכול להיות מורכב יותר. המצב הבריאותי של העין מאד עדין וטשטוש יכול להעיד גם על בצקת בקרנית או תופעה אחרת מסוכנת במקרה זה.
במקרים כאלה התאמת עדשה סקלרלית יכולה להיות מורכבת יותר ודורשת לעיתים מספר שלבי התאמה. מטופלים שאחרי השתלת קרנית צריכים מעקב קפדני על ידי האופטומטריסט/ית שלהם כדי למנוע סיבוכים.
אם הטשטוש מופיע אצל מטופל שעבר השתלה, חשוב להסתכל על התמונה המלאה ולא רק על העדשה. מידע נוסף מופיע במאמר על טשטוש ראייה אחרי השתלת קרנית.
האם צריך להחליף את העדשה?
לא תמיד.
כאשר מופיע ערפול במהלך היום, צריך קודם לזהות את מקור הבעיה.
ייתכן שנדרש שינוי בעיצוב העדשה. ייתכן שצריך לטפל קודם במשטח העין. ייתכן שילוב ביניהם וחשוב להבין שמדובר בתהליך. לפעמים נדרשת הדרכה טובה יותר להרכבה ולמילוי, ולעיתים צריך לבחון פתרון מותאם יותר למבנה הסקלרה.
המטרה אינה להחליף עדשות באופן אוטומטי, אלא להבין מה גורם לבעיה.
מתי כדאי לחזור לבדיקה?
כדאי להגיע לבדיקה קודם כל לפי המעקבים הקבועים על ידי המרפאה גם אם הכל בסדר.
בנוסף, כדאי לעשות בירור נוסף כאשר:
- הראייה טובה בבוקר אך מתדרדרת באופן קבוע במהלך היום
- צריך להסיר ולמלא מחדש את העדשה מדי יום
- מופיעים אודם או לחץ לאחר מספר שעות
- קיימות בועות חוזרות מתחת לעדשה
- קשה להוציא את העדשה בסוף היום
- הראייה אינה יציבה למרות שהעדשה מרגישה נוחה
- הנוחות השתנתה לאחר תקופה שבה העדשה עבדה היטב
ב-M'Eye Clinic בירושלים, ההתייחסות למצבים כאלה אינה מסתכמת בשאלה האם העדשה "טובה" או "לא טובה". הבדיקה כוללת הסתכלות על מבנה העין, בריאות העין, מאגר הנוזל, אזור הנחיתה של העדשה, משטח העין ואיכות הראייה לאורך זמן. לכן, בקליניק העין אנו מציעים לכל מטופל סדרת מעקבים תקופתיים, במטרה לזהות מראש שינויים או גורמים העלולים לפגוע באיכות הראייה או בנוחות השימוש בעדשות, עוד לפני הופעתם של תסמינים או תלונות מצד המטופל.
שאלות נפוצות
למה אני רואה טוב בבוקר ומטושטש אחר הצהריים עם עדשות סקלרליות?
אחת האפשרויות היא הצטברות חלקיקים בתוך מאגר הנוזל שמתחת לעדשה. עם זאת, קיימים גורמים נוספים ולכן חשוב לבדוק היכן בדיוק נמצא מקור הטשטוש.
האם מילוי מחדש של העדשה פותר את הבעיה?
הוא יכול לשפר את הראייה באופן זמני אם הנוזל שמתחת לעדשה נעשה עכור. אבל מדובר במצב לא אופטימלי אשר מטרטר את המטופל ולכן כדאי לבדוק מדוע היא נוצרת.
האם Fogging אומר שהעדשות הסקלרליות לא מתאימות לי?
לא בהכרח. לפעמים כן צריך לבצע שינויים בעיצוב העדשה, ולפעמים מדובר בשינוי בשגרת השימוש או בטיפול במשטח העין. רק בדיקה מקיפה ומקצועית יכולה לתת תשובה לכך.
האם בועה מתחת לעדשה יכולה לגרום לטשטוש?
כן. בועה יכולה להפריע לראייה ולנוחות ולכן חשוב לבדוק את טכניקת ההרכבה. לפעמים גם מבנה העדשה יוצר בועות מתחת לעדשה וצריך לשנות את העיצוב.
האם עדשה יכולה להיות מותאמת היטב ועדיין לא לתת ראייה מושלמת?
כן. התאמה אנטומית טובה אינה מבטיחה שכל עיוות אופטי יתוקן. לעיתים קיימים גורמים נוספים כמו HOA שמשפיעים על איכות הראייה.
לסיכום
טשטוש שמופיע במהלך היום עם עדשות סקלרליות אינו בהכרח סימן שלא ניתן להתאים עדשות.
הוא כן סימן שכדאי להבין מה הגורם לטשטוש במהלך שעות ההרכבה.
העדשות הסקלרליות שלכם מתערפלות במהלך היום? השאירו פרטים למטה ונחזור אליכם.
האם מדובר בערפול בתוך מאגר הנוזל? משקעים על פני העדשה? בועה? התאמה שאינה נכונה? בעיה במשטח העין? או עיוות אופטי אחר?
ככל שמזהים בצורה מדויקת יותר את הסיבה, כך ניתן להתאים את הפתרון לבעיה האמיתית ולא להסתפק שוב ושוב בהוצאה, ניקוי והרכבה מחדש.
